מאת: עו"ד גרגורי קורזינר
לפסק הדין בעניין מרקוביץ ואח' נ' ליננברג ואח'
זוג קשישים רכש דירה בהרצליה פיתוח ב-8 מיליון שקל. כשהזוג החל בשיפוץ הדירה, הוא גילה רטיבות מתחת לריצוף ודרש פיצוי מהמוכרים בטענה שלא גילו לו על הליקוי. ביהמ"ש דחה את תביעתם וקבע: הדירה נמכרה "כמות שהיא", ולכן האחריות היא על רוכשיה.
זוג קשישים שעלה לארץ מבריטניה רכש דירה למגורים בהרצליה פיתוח. לאחר מו"מ מורכב עם מוכרי הדירה ולא לפני שהקשישים בדקו את הנכס הוסכם שהדירה תימכר להם תמורת 8 מיליון שקל "כמות שהיא" (as is). באפריל 2009 קיבל הזוג לידיו את החזקה בדירה.
עם כניסתם לדירה, החלו בני הזוג בשיפוץ נרחב של הדירה. אלא שאז, הם גילו להפתעתם כי החול שמתחת לריצוף ספוג מים ושבדירה נזילות וליקויי רטיבות.
בני הזוג, שסברו כי הליקויים מהווים הפרה של ההסכם, תבעו את המוכרים בבימ"ש השלום בהרצליה. לטענתם, הם זכאים לפיצוי של מיליון שקל עבור הוצאות תיקון הליקויים, פיצוי על הפרת ההסכם ועל ירידת ערך הדירה.
לטענת התובעים, הנתבעים ידעו על בעיית הרטיבות בדירה ולמרות זאת לא יידעו אותם על הבעיה והציגו להם מצג שווא.
הנתבעים טענו, שהם נהגו בתום לב ובגילוי מלא, שכן בעת ההתקשרות לא היה ידוע להם על פגמים נסתרים בדירה. לטענתם,התובע - יזם נדל"ן מומחה גם בדק את הדירה יחד עם בעלי מקצוע מטעמו, ולא טען דבר לגבי רטיבות ונזילות. ניסיון התובעים לשוות לעצמם מראה של קשישים זרים שהוטעו ע"י אנשי עסקים ממולחים, טענו, הוא חסר בסיס לחלוטין.
מאחר שכל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת מומחה שתומכת בדעתו, החליט ביהמ"ש למנות מומחה מטעמו. המומחה, מהנדס במקצועו, קבע שלא היו סימני רטיבות בולטים או משמעותיים ושהנתבעים לא היו יכולים להיות מודעים לבעיה ובטח שלא הסתירו אותה מעיני התובעים.
על הרוכשים לשאת בטעות
השופט שאול אבינור קבע שהתובעים לא הוכיחו את תביעתם. השופט ציין שלפי חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, מרבית ההוצאות שלהם נבעו משיקוליהם התכנוניים והארכיטקטוניים ולא היו נחוצות לצורך תיקון הרטיבות.
לדברי השופט, כפי שהתובע והמומחים מטעמו לא הבחינו בבעיות, כך לא הבחינו בה גם הנתבעים, ולא ניתן לקבוע שידעו על קיומן לפני המכירה. כמו כן, מאחר שהתובעים חתמו על הסכם לרכישת הדירה "כמו שהיא", מוגנים הנתבעים מפני התביעה.
לפי השופט, השימוש הנפוץ בתניית "כמות שהוא" (as is) נועד להגביל את ציפיות הרוכש מחד ואת אחריות המוכר מאידך, תוך העברת הסיכון לטעות על הרוכש. לשיטת השופט, התובעים היו שותפים מלאים לניסוח ההסכם וידעו היטב מהי משמעות התנאי. אם רצו התובעים שלא להכלילו היה עליהם לעשות זאת באופן ישיר ומפורש, ומשלא עשו כך, אין להם להלין אלא על עצמם.
משכך, דחה השופט את התביעה. לא נפסקו הוצאות.
לפסק הדין בעניין מרקוביץ ואח' נ' ליננברג ואח'
* עו"ד גרגורי קורזינר ממשרד קורזינר את קורזינר עוסק בדיני מקרקעין.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.